והחודש – בעקבות הכנס המרתק והאיכותי של הפורום הצפוני, ובעקבות ההענות שלכן לכתוב ולשתף נייחד את מרכז הגיליון לנושא של דכאון אחרי לידה. נושא מאד חשוב ולא מאד מדובר. ננסה להרחיב לגביו ולהתייחס גם לאספקטים נוספים של דכאון אחרי לידה בקרב אבות והשפעתו על התינוקות, השפעתו של דכאון אחרי לידה על ההנקה, וגם ננסה להבין מה עובר במוחה של אישה שמחליטה שלא להניק.

 

בנוסף, עוד כמה מאמרים מרתקים שעוסקים במיומנויות החשובות לנו העוסקות במקצועות ההריון והלידה. אלו המיומנויות הבלתי מדובר והכל כך חשובות, אלו הדברים הקטנים שלא תמיד נכנסים לקורסים, אלו הדברים שחשוב להמשיך ללמוד כל הזמן...

 

ואי אפשר בלי להתייחס לאיתני הטבע שתקפו את האיטי והטילו הרס רב כל כך על אי שקט ושליו, שעדיין מנסה להשתקם מההריסות ולבטח יקח עוד זמן רב עד לשיקום. ובתוך כל ההרס והמראות הקשים אנו מתבשרים כי משלוח קטן (אך איכותי) של חלב אם נשלח מבנק החלב של אוהיו. לקריאה נוספת על עדכון זה, ועל הוראות הנקה באזור מוכה אסון שיצאו מטעם ilca. ותודה להדי הרפז שהביאה לנו את העדכון לפרסום.

 

ולסיכום – משהו קטן לט"ו בשבט. אז נכון שהוא כבר עבר, ופורים כבר בפתח...  אבל תודו שכיף לאכול פירות יבשים כל השנה! אז משהו קטן על פירות יבשים ותרופות סבתא.

 

בחודשים הבאים – נעסוק בלידות עכוז והריון ולידה אחרי פגיעה מינית. אם יש לכן מאמרים בנושאים הללו, או בנושאים אחרים, אתן מוזמנות לשלוח אלי ואשמח לפרסם.

 

חודש נעים, צאו וטיילו כי זה הזמן!

 

 

 

שנת 2010 נפתחה בשינויים ותחלופה בהרכב הצוות של המרכז הישראלי לחינוך ללידה. אנו נפרדים בברכת תודה ודרך צלחה ממנהלת המרכז בשלוש השנים האחרונות, תמי גוטמן, ומהרכזת האקדמית, רונה נשר בראון, שכיהנה בתפקיד שנה וחצי.
בד בבד, אנחנו מקדמים בשמחה את פניה של יעל רן, שהתמנתה לתפקיד רכזת אדמינסטרטיבית לאחר תהליך מיון ואיתור ארוך, ונכנסה לעבודה במרץ החל מה-1 בפברואר.

 

להלן כמה מילות היכרות מיעל לחברות המרכז:

שמי יעל רן ובפברואר 2010 נבחרתי לתפקיד רכזת אדמיניסטרטיבית בעמותה. בימים אלה אני עוברת חפיפה בליווי צמוד של תמי, כדי לאפשר כניסה חלקה לתפקיד והמשך פעילות רצוף של הארגון.
בעברי הייתי מזכירת החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל-אביב ובהמשך כיהנתי כמנהלת האדמיניסטרטיבית של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק. עוד ברקע המקצועי שלי, הנחיית קבוצות ממכון אדלר, מדריכת הרגלי מים ושחייה להורים ותינוקות בימקא ניו יורק, הדרכת הורים לעיסוי תינוקות, לימודי המשך ריפוי בעיסוק באוני' תל-אביב, תומכת נשים בתהליכי פריון בקשת בענן והקריה האקדמית אונו. בנוסף, אני לומדת שנה ראשונה דמיון מודרך ונ.ל.פ במכון רטר בסמינר לוינסקי.

אני נשואה ואם לשני ילדים, בת22  ובן 14

כל תחום הפריון, לידה, תינוקת, הורות קרוב לליבי, ומאמינה בחוויה תומכת בריאה לאם לתינוק והמשפחה. אשמח להענות לכל שאלות ומקווה לתחילת פעילות פוריה לכולם.

פרטי ההתקשרות עם המרכז, מספר הטלפון, הכתובת והמייל נשארים ללא שינוי.

בברכה חמה, יעל רן

 

אבות עצובים – תינוקות בוכים
מאת : יפעת גדות, מחלקה ראשונה.

חוקרים גילו כי לא רק מצבה המנטלי של האם משחק תפקיד בהתנהגותו של התינוק למעשה, הסיכוי של אב עם תסמיני דיכאון להיות הורה לתינוק שבכה באופן מוגזם היה כפול מזה של אב שלא סבל מתסמיני דיכאון.

 

הנקה באבל: כיצד האכלה בבקבוק מחקה אובדן תינוק במוחה של האם.
מאת: Tesse Bering. תודה לסיגל גולן שהביאה לתרגום. תקציר בעברית ע"י שני ליבמן.

דכאון אחרי לידה והנקה – האם יש קשר?
מאת: ד"ר ליאת הולר הררי.
האם ההנקה מגינה בפני דיכאון אחרי לידה, או שאולי ההנקה דווקא מהווה גורם סיכון לדיכאון? אישה שסובלת מדיכאון אחרי לידה-האם כדאי לה להפסיק או להמשיך להיניק? שאלות שהועלו בפני לא פעם בעבודתי עם נשים אחרי לידה ובהרצאות שהעברתי.

 

בהזדמנות זו, אני שמחה להפנות אתכם לסיכומי ההרצאות של הכנס של הפורום הצפוני שהתקיים בדצמבר ועסק בנושא של דכאון אחרי לידה. ותודה רבה למארגנות הכנס על הארגון ועל פרסום הסיכומים! אכן מידע חשוב!

 

 

תחושה במקום מילים – על השימוש בהתמקדות ככלי לקראת לידה
מאת: רונה רענן שפריר
אנחנו חיים בעולם מילולי: מבטאים במלים את רגשותינו, את מאוויינו, את פחדינו. אבל לא פעם המלים אינן מצליחות ליצור הקלה. אז אמרתי שאני מתרגשת, או פוחדת. אז מה. יש שם משהו מתחת, והוא לא נאמר. הוא לא מצליח להאמר, כי מדובר על תחושה עמוקה יותר.
זהו החלל שאליו נכנסת הפרקטיקה של ההתמקדות. תחושה עמוקה בעלת משמעות היא הבסיס לטכניקת עבודה פשוטה ויעילה זו. ההתמקדות מלמדת להכיר לעומק את מה שאנו מכנים "תחושת בטן" או "אינטואיציה". היא מאפשרת גישה ישירה לאיזורים אלה, ותנועה קדימה מתוכם. ההתמקדות היא למעשה הקשבה אקטיבית לתחושה העמוקה, היא מסייעת לגעת בתחושה זו בעדינות ולמצוא "מה עוד יש בפנים". דרך ההתמקדות לומדים "לשוחח" עם התחושות וליצור רווחה פנימית.
 

 

מאת: מיכל אוסרי בן אור

כמו אנשים רבים, תמי תופסת גבולות כמחסום קשיח ביחסים. הורים מתקשים פעמים רבות להציב גבולות לילדיהם "כי אז הם יבכו", אנשים חוששים להציב גבול לבוס "כי אז הוא יפטר אותי" ומנחים חוששים להציב גבול בקבוצה "כי אולי יעלבו ולא יחזרו", נשים העוסקות בתמיכה וליווי זוגות ונשים לאחר לידה חוששות להציב גבול "כי הם יתאכזבו ממני" או "כואב לי עליהם".

על גבולות בתהליכי ליווי של נשים בהריון, אחרי לידה, על גבולות בקורסי הכנה ללידה ועל קורס מיוחד בנושא הגבולות.

 

מאת: חגית ספנסר

מאמר זה מזמין אתכן נשים, צעירות ובוגרות, מנוסות ואלה שבתחילת דרכן להכיר את גישת ההתמקדות כדרך מעמיקה, תומכת ומעצימה לליווי נשים בכלל ובתקופת המעבר להורות בפרט. ההיריון והלידה מהווים הזדמנות למפגש קרוב ואמיתי של נשים עם עצמן. זו הזדמנות לעצור את מרוץ החיים ולהקשיב לרחשי הגוף והנפש. הגוף הנשי יודע כיצד ללדת באופן אינסטינקטיווי. ההיריון והלידה הינם תהליכים המונעים על ידי גוף ונפש המקיימים בניהם יחסי גומלין הדוקים. התמקדות מהווה דרך טבעית ועוצמתית לחבר בין גוף ונפש, להביא לידי ביטוי את העולם הפנימי, לייצר קבלה,איזון, רגיעה וביטחון.

 

על ט"ו בשבט, פירות יבשים ותרופות סבתא
מאת: איה הוד