11/02/2010הנקה באבל: כיצד האכלה בבקבוק מחקה אובדן תינוק במוחה של האם?
הנקה באבל: כיצד האכלה בבקבוק מחקה אובדן תינוק במוחה של האם?
הדיון סביב הנקה מול האכלה בבקבוק בדרך כלל נסוב סביב התינוק – מה הכי טוב עבורו במונחים של תזונה או בריאות עתידית.
אך במאמר זה אנו הולכים לצעוד בשביל אחר לגמרי. אנו נברר כיצד משפיעים השינויים שחלים בגופה של האם (כשהוא מכין עצמו לקראת הזנתו של תינוק - עם הגדלת החזה וזרימת ההורמונים) במצבים שבהם אין אף תינוק שמתחיל לינוק? כיצד יגיבו הגוף והמוח?
מה קורה כאשר מסיבה כלשהי האמא לא מניקה? לפי תיאוריה חדשה שפותחה באוניברסיטת אולבני, על ידי פסיכולוג אבולוציוני בשם Gordon Gallup – ההחלטה להאכיל בבקבוק משולה במוח האישה להתאבלות על אובדן של תינוק. זוהי תגובתו הפיזיולוגית של הגוף להעדר מציצות של תינוק בסיום לידה מוצלחת.
במאמר שעתיד להתפרסם הוא טוען שהאכלה בבקבוק מדמה את המצב הקדום והמערער של מוות של תינוק. במסמך שהציגו Gallup וחוקריו נמצא כי בקרב 50 אמהות שגויסו במרפאת ילדים מקומית ואשר ילדו ב- 4-6 חודשים אחרונים, אלו שבחרו להאכיל בבקבוק דורגו באופן משמעותי יותר גבוה בסקלה של אדינבורג הבודקת דיכאון אחרי לידה. אפקט זה נשמר גם אחרי שביקרו את השפעות הגיל, השכלה, סטטוס מע' היחסים ועוד.
כמו כן, נמצא כי האמהות שהאכילו בבקבוק רצו יותר להחזיק בידיהם את תינוקם, וזאת בצורה משמעותית יותר גבוהה מאשר אמהות מניקות. יכולות להיות לזה כמה פרשנויות: יתכן והן רוצות לפצות על זמן התקשרות אבוד.
המחקר שלו הוא דוגמא כיצד הסבר פסיכואבולוציוני להתנהגות אנושית יכול לשפר את איכות החיים של בני האדם. כמובן, שהסיבות להאכלה בבקבוק הן רבות ומורכבות. אך לנשים שיכולות להניק, ההסבר החדש עשוי לתת משמעות חדשה לביטוי Breast Is Best. אם לא לתינוק, אז לפחות לאם.
תודה לסיגל גולן על איתור המאמר והבאתו לתרגום.